Prof. Gad Yair's Blog



צנזורה באקדמיה - תשובה עקרונית למבקשים חשיכה
Bookmark and Share

לקרן-אור שלום רב,

תודה על הפניית המכתב בו תלמידייך מבקשים ממך להוריד את פריטי הקריאה של פרופ' קימרלינג מרשימת החובה בסילבוס של המכינה הקדם-אקדמית (חלק מהמכתב נמצא בתחתית הפוסט). אני רואה בזה מעשה קולגיאלי ראוי וכאמור, מודה לך. אודה, לעולם לא הגיעה אלי פנייה כזאת, אולם דומני שהכתובת נמצאת על הקיר כבר כמה חודשים – זה נשמע כמו החבורה של ארץ נהדרת או אם תרצו או משהו פוליטי בסגנון הזה (אינני עוקב, הכל אותו דבר). אין זה משנה מה המקור ומה המניע של הכותבים. אני גם לא כועס, כי דומני שהדברים הועלו על הכתוב בתום ילדי ומכיוון שמחברי המכתב עדיין לא השכילו ולמדו אקדמיה מהי והשכלה מהי. טבעי. ראשונים ראשונים ואחרונים אחרונים. הם עדיין לפני ההשכלה.

בואי נבהיר את עניין הסמכות לשם הפתיחה: הסמכות לקבוע מהו חומר אקדמי ראוי ואיך להורות אותו נתונה במוסד שלנו בידי המורה המוסמך (בסוציולוגיה – מי שלמד תואר ראשון והוא בעל תעודת הוראה הוא, פורמלית, מורה מוסמך). בנוסף, וועדות הוראה וראשי מחלקות קובעים במוסד מי מוסמך ללמד באיזה תואר. לפיכך, אין לי, כראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מקום להתערבות בסילבוסים של המכינה הקדם-אקדמית ובחומרי ההוראה שלך – וגם אין לאף אחד אחר: לא לרקטור, לא למנהלת המכינה, ובטח שלא לתלמידים שלך. סוף פסוק.

 אפשר היה לעצור בהיבט פורמלי זה, אבל אני מרשה לעצמי להביע את עמדתי ביחס לרוח המכתב, כי עמדות כאלו עשויות להגיע לסיפי מחלקות אחרות.

 אני רוצה לפתוח ולומר שפרופסור ברוך קימרלינג היה ציוני כמו כל הציונים. פשוט צריך לקרוא זאת. הוא כתב כך ב"שווארצה" על גבי לבן. הוא רצה ארץ מתוקנת, ארץ שדוברת אמת וחיה בהגינות. הוא לא עיוות דבר במכוון או במזיד, אלא הציע מסגרת פרשנית חדשה, שהוסיפה תובנות לגרסאות סוציולוגיות קודמות שפירשו את החברה בישראל וסייעו בהבנתה. הוא חקר, הרחיב, הוסיף, עידן, ביקר וסייג. קוסי פאן טוטה: כך עושים כולנו. לפיכך, ללמד את הסוציולוגיה של ישראל ללא מחקריו של קימרלינג זה כמו ללמד סין רק ממשנתו של מאו; זה כמו ללמד אסטרונומיה מהספרים של תלמי. כמו מדעני הטבע, גם קימרלינג לא טען לאמת המוחלטת, וככל עמדה מדעית גם שלו הייתה טנטטיבית ופתוחה להפרכה. אבל – וגם זאת יש לומר – היא בכל זאת הרחיבה את עולמנו, במובן זה שיכולנו להבין יותר (או אחרת) על תהליכים מרכזיים בחברה הישראלית. ומאז התקדמנו, והמחקר ממשיך. מרחיב על קימרלינג, או מבקר אותו, או מסייג אותו. ובכל זאת: לחקור את ישראל או ללמד על ישראל ללא הבנת הסכסוך הישראלי-פלסטיני זה כמו ללמד על ארה"ב בלי לדון ביחסם של האמריקנים לאינדיאנים או לאנגלים – בקיצור, זה להעלים חלק מן הכוחות המניעים את החברה מאז ועד ימינו. וכשכוחות נעלמים, או במקרה הזה יש בקשה להעלימם, אזי ההבנה נותרת בעל העיוורון. וקראנו איך נראה עולם של על העיוורון, לא עלינו. ברוך קימרלינג נפטר אבל מבחינות רבות "אורו עדיין מאיר". ולכן הוא עדיין חובה. ועוד דבר: הביקורת של קימרלינג על מדינת ישראל נעשתה ברוח הנאורות ואין לראות בה "מהפכנות" או "בגידה בערכי יסוד". צריך לזכור את דבריו של ז'אן ד'לאמבט, שאמר ש"אפשר להיות צרפתי טוב בלי להחניף לרשויות הכוח, להיות אזרח טוב בלי להחמיא להטיות לאומיות, ונוצרי טוב בלי לרדוף חורמה אף אחד אחר". כך נעשית פה הביקורת הסוציולוגית - לא כדי להחניף אלא כדי לשפר, כדי לעצור מחמאות-עצמיות מפני דרך האבדון שהן מוליכות כלפיה. וגם אם המבקרים טועים - כי טעות היא אנושית - חובתם להשמיע את דברי הביקורת כי כך הם ממלאים את תפקידם הציבורי. פרופ' קימרלינג היה, במובן זה, שליח ציבור ופעל לטובתו, בדרכו שלו.

לטעמי, מי שמעוניין ללמוד על הסוציולוגיה של ישראל מספר מבוא למאואיזם, שילך ללמוד את לימודיו האקדמיים בכנסת; או בבית הכנסת; או במפלגה; או בארמון הקיסר. אבל מי שמעוניין ללמוד היכן שהיידע מיוצר ומתחדש באמצעות מחקר וביקורת בעולם נטול מהות של כוח, שילמד באקדמיה. שילמד במקום שאין בו קדושים ונביאים, במקום שהפירכה והסתירה והטעות הם אריחי היסוד שלו. שידע מה יש – ושיילמד גם את מה שלא נוח לדעת, וגם את מה שסותר את דברי הגננות שלו ואת כתובות האש שהדליק בתנועת הנוער. שיקרא, יחשוב, יחקור, ויברר עובדות בעצמו – ויסיק מסקנות. אגב, עמדה זו ביחס למהות האקדמיה נכונה גם בכיוון ההפוך למשנתו של קימרלינג. למשל, התייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני שאין בה בירור של שורשיו ואת מקומה של הפוסט-טראומה הישראלית המשוחחת אלפי שנה לאחור, גם התייחסות כזאת עשויה ליצור הבנה חלקית של מה שמתרחש כאן. במובן זה, דיבור על 1948 בלי התייחסות לשנת 70 גם הוא עשוי להיות בעייתי מפרספקטיבה מסוימת. כי יש האומרים כי במרחב שלנו הכל קשור בהכל. אבל כך האקדמיה: כל אחד בוחר לעצמו פרספקטיבה, נקודת פתיחה לספירה הרלוונטית, ואת מספר המשתנים הסביר לניתוח שלו – ומציע פרשנות. שנ"א הציע, קימרלינג הציע, בן-יהודה הציע, ויניצקי-סרוסי מציעה, כזום מציעה ואני מציע. לכל אחד מאיתנו סט משלו ואף אחד מאיתנו לא טוען ל"תיאוריה הסופית" (אנחנו יודעים מי ביקש פיתרון סופי והרוח של הארץ נהדרת הזאת נושבת לשם). יתירה מזאת, אף אחד מאיתנו לא חושב שבשל הפרספקטיבה שלו, "הגישה שלו", או "האמת שלו", צריך למחוק מן הספרים ומן הסילבוסים את כתביהם של קודמיו ושל מתנגדיו. מרגע שדבר כזה קורה, רוח דתית מנשבת במוסד ונביאים מתחילים ללבוש את גלימות הפרופסורים. אבל בשביל זה האקדמיה היא אקדמיה: מייד יש בה ויכוח ופיקוח עמיתים. אבל לעולם – אבל באמת לעולם – אין בה צנזורה מכוונת-כוח. חשוב להודות כי לפעמים פרספקטיבות נעלמות – בשל הטייה אישית, בשל שנאת אבות, אך גם בשל העובדה כי פרספקטיבה עשויה לאבד מן הרלוונטיות שלה לתקופת מה. אבל – אין באקדמיה צנזור ראשי ואין בה משרד להרשאת ספרי לימוד. משרדים כאלו נעלמו אפילו בגרמניה המזרחית, היכן שהמפלגה הנאימה אמיתות יומם ועצרה בלילות את מי שחשב אחרת ("חיים של אחרים" ראיתם?). עצם רעיון הצנזורה – מה שהתלמידים שלך מבקשים לעשות – הוא דבר שלא יעלה על הדעת במוסד ציבורי, דווקא בגלל שהוא ממומן בכספי ציבור. המלכים והכנסיות באירופה הם שצנזרו את המדענים ואת הפילוסופים – ורק הרפובליקה הדמוקרטית, הציבורית, הבטיחה להם להשאר עם ראשם על כתפיהם. משטרים טוטליטריים החרימו ושרפו ספרים, ורק הדמוקרטיה וגוגל בוקס פותחים עבורנו את כולם. ולמזלנו, בישראל אין כנסיה ואין מלכות ואין צנזורה. מי שמבקש צנזורה, מבקש עליו – ביודעין פוליטי או בלא יודעין נעורי – שררה של מלך ונזיר. של אחמדיניג'אד או קאלווין. למזלנו, לנו יש מזל שהרצל הבטיח שאם נרצה, נוכל לחיות בארץ נהדרת, נאורה ומשכילה. גם עם אם נרצה. ואיזה מזל שבובר ווייצמן קבעו את פרופיל האוניברסיטה העברית והניחו אותנו על מסילות הנאורות. משמע: שמש ואור בכספי הציבור. כך זה נקבע, וכך אנחנו עובדים. גם אם יש מי שלא רוצים.

 ועניין בקשתם של תלמידייך לקבוע את מקומו של פרופ' קימרלינג בפריטי הבחירה במקום בחובה – ובכן, גם בקשתם זו אינה ראויה. כאשר אנחנו קובעים פריט חובה משמעו, מבחינתנו, שבלעדיו יסיים מי שלמד את הקורס בעיוורון אינטלקטואלי חמור. לכן חשובה החובה, כי השארת פריטים מאירי עיניים באזור הרשות עשויה להוליך את בוגרי הקורס אל יער התעייה או להשאירם בבור האפלה. אנחנו, באוניברסיטה העברית, מתנהלים במוסד במסורת הנאורות ואוסרים על צנזורה ומחייבים את תלמידינו לקרוא את מה שלהערכתנו – וזה הרישיון הציבורי שניתן בידינו – יאיר את דרכם בהבנת החברה בישראל. לפיכך, מי שמעוניין להיות עיוור – והשכלה גבוהה היא עניין של בחירה, כידוע – שימצא לעצמו מוסד שעוסק בניקור עיניים. מי שבוחר חושך, שיחיה בחשיכה. אבל זה לא בית ספרנו: האוניברסיטה העברית בירושלים, כמו שאר המוסדות להשכלה גבוהה, אמונה על רוח הנאורות, ורוח הנאורות, כשמה, היא לראות הכל, להראות הכל. ואז לתת לאנשים לבחור. ללא נביאים, ללא כמרים, ללא מלכים. זו החובה שלנו. בשביל זה מינה אותנו הציבור. גם אם הציבור לפעמים שוכח. אז צריך להזכיר לו. כי ככה זה בספירה הציבורית.

 ותזכרי, מי שנבהל מצנזורים של מטה או של מעלה, ובשל בהלתו מהללו מלמד רק חלק מן החומר, גורם לתלמידיו עיוורון. ואנחנו כאן יושבים על כספי ציבור: חובתנו להאיר ולא לנקר עיניים. ומי שדורשים מאיתנו לנקר את עיניהם, שייבחרו לעצמם את המעוורים שלהם. הציבור שם אותנו להאיר, ובשמו של הציבור אנחנו באנו חושך לגרש. גם ממי שמבקשים בחייהם אפלה.

 הישר הישר.

גדי

[להלן חלק מהמכתב]

במהלך קריאתנו את המאמר 'מקורותיה של התרבות הפוליטית הישראלית' מאת פרופ' קירמלינגכחלק מקריאת החובה בקורס, נדהמנו  לגלות תיאוריה השוללת את הבסיס המוסרי לקיומה של מדינת ישראל בפרט ולחזון הציוני ככלל, תוך כדי שיבוש ועיוות עובדות היסטוריותתדהמתנו לא נבעה מכך שדעות כאלה קיימות, אלא מכך שאנו נדרשים ללמוד אותן במוסד שממומן ברובו ע"י המדינה. זה המקום לציין שאנו מאמינים שחופש הביטוי הוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה ובהחלט יש מקום ללמד מגוון  דעות ובכללן דעות מיעוט, אך כמו כל חופש אחר, גם חופש הביטוי הוא חופש מוגבל, ולדעתנו לימוד התיאוריה של פרופ'  קימרלינג ללא הצגת הביקורות והפירכות החמורות הקיימות בה היא דבר החוצה את גבול הלגיטמיות וההגינות האקדמית.

1
Anonymous
22-Mar-2011, 7:42
אנחנו קבוצת תלמידים הלומדים אצל פרופ" אברהם סלע, בחוג ליחסים בינלאומיים של האוניברסיטה העברית. אנו מבקשים להביא לתשומת ליבם של מנחה הבלוג הזה ולקוראיו שזה שנים נוהג הפרופ" סלע לחלק ציוניים גבוהים אוטומטית לכל תלמיד המביע הסכמה עם הדעות השמאלניות הראדיקאליות שלו הממלאות כל שיעור אצל סלע וגם ממלאות את הבחינות שלו, כאשר תלמיד שרק יעיז לחלוק על דעות אלו של סלע או שאפילו נמנע מלהסכים איתן צפוי לקבל ציון נמוך. מדוע כל חסידי החופש האקדמאי אינם מסייעים לתלמידי הקורסים הללו ומוקיעים את התנהגותו האנטי-דמוקרטית והאנטי-אקדמאית של פרופ" סלע?

2
Anonymous
21-Mar-2011, 12:15
לא שזו תכליתם, אבל מכתבים מהסוג שהופנה למרצה הם הזדמנות פז שאסור לדורשי טובתה של ההשכלה האקדמית לפספס. נדיר בימינו שסטודנטים מבקשים, גם אם מתוך בורות ו/או שליחות פוליטית, לדון מתוך עניין בטקסט סוציולוגי. לפיכך, טוב יעשו המרצים אם ישכילו לשלב ביקורת מסוג זה בתהליך הלימוד. אפשר למשל להמיר חלק מדרישות הקורס בעבודה השוואתית בנושא ייצוג השסע היהודי-ערבי בספרות הסוציולוגית בישראל. או לחילופין, בעבודה תיאורטית משווה בין כתיבתו של קימרלינג וזו של סוציולוגים מובילים בני המאה ה20. עבודות מסוג אלו ישמשו מטרה כפולה. אם אכן יש בטענות הסטודנטים מעבר להתלהמות שמקורה פוליטי, הרי שתינתן בידם האפשרות לטעון אותה במסגרת כתיבה אקדמית ראויה. ובלי קשר, תהיה זו הזדמנות פז לעיסוק ביקורתי בסוציולוגיה ישראלית.

3
Anonymous
21-Mar-2011, 11:58
רק להגיד ש"אנחנו לא מצנזרים" זה אולי נכון מבחינה ערכית (במיוחד אם אכן לא מצנזרים גם דעות אחרות) אבל ודאי לא מועיל מבחינה חנוכית. לתלמיד שלך לא יהיה בך אמון אם יחשוב שאתה מראה לו רק חצי מהתמונה. אולי מבחינה חינוכית הנכון יהיה לתת לתלמידים להתמודד בצורה אקטיבית עם קימרלינג - למשל, לכתוב עבודה קצרה ובה הם אומרים למה הוא טועה, ובמה, לדעתם. זה אולי יעזור להם להבין גם במה הוא צדק, או למה אחרים חושבים שהוא צודק... ואגב, אם אתה אכן מצנזר לשון הרע כמו שכתבת בהערה 15 כדאי שתסיר את ההשואה המובלעת שעשית בין "ארצנו הנהדרת" לנאצים (ה"פתרון הסופי") אלא אם כן אתה באמת מתכוון לזה וקשה להאמין שאתה לא מבין את ההבדל.

4
Anonymous
21-Mar-2011, 11:51
הכותב מתעלם מהפיל הלבן שבחדר. ברור שלא צריך לצנזר, וברור שיש להשמיע את דבריו של קימרלינג. השאלה היא מהו ההקשר. אם פריט הקריאה הוא היחידי במודולה מסויימת (למשל - הסכסוך הישראלי ערבי), יש כאן בעיה מסויימת. הבעיה היא לא שאיני מוכן לשמוע דעות שאני לא מסכים איתן, אלא שאלו הדעות היחידות המושמעות. פרופ' יאיר טוען בשם חופש הביטוי, אבל חופש הביטוי אינו הצגה של צד אחד של הויכוח, אלא חופש. האם יסכים פרופ' יאיר למשל (ולא מבחינה פורמלית) שמרצים במחלקתו ישתמשו באחד מספריו של מאיר כהנא כדי לדון בסכסוך? האם הוא עצמו מכיר אותם? הרושם שלי כסטודנט שנה שלישית הוא שהמרצים במחלקה לסוציולוגיה חושבים אותו דבר, קוראים אותו דבר וכותבים אותו דבר. עד כדי כך, שאבני יסוד במחקר הסוציולוגי כמו ש"נ אייזנשטט אינם חלק מהסילבוס, אבל כל מי שחושב שישראל היא קולוניה וחייליה גזענים משום שאינם אונסים נשים פלסטיניות זוכים לתעודת כשרות מיידית.

5
Anonymous
21-Mar-2011, 10:57
הנקודה הכי עקרונית מבחינתי היא שלא יתכן שהסטודנטים, שרק התחילו את הלימודים, הם אלה שיקבעו את התכנים של הסילבוס. הרי זה אבסורד. אם הם יודעים מה הכי טוב, ומה צריך ללמוד, אז אולי אין צורך שילמדו. מי שיודע מה צריך ללמוד בקורס מסוים זה המרצה ולא התלמיד.

6
Anonymous
21-Mar-2011, 10:54
הדיון אכן מעניין ואני מסכימה בהחלט עם תגובתו של פרופ ' גד יאיר המנוסחת ומנומקת היטב, עם זאת חסרה לי מאוד התייתסותו לתהיות לגיטימיות שהועלו בבלוג לגבי האזון בחומרהלימוד בין תכנים המייצגים את השמאל לתכנים המייצגים את הימין - כדי באמת לראות שנאה דורש נאה מקיים. מרצה במוסד להשכלה גבוהה

7
Anonymous
21-Mar-2011, 9:15
"בנינו כאן חברה על חורבותיה של חברה אחרת. אולי הטעות היתה מההתחלה. אבות הציונות לא היו ערים לכל המורכבויות של הפתרון שהציעו. הם צמחו בשלהי העידן הקולוניאלי, כאשר היה עדיין אך טבעי כי האדם האירופי יכול להתיישב בכל מקום מחוץ ליבשת הישנה, גם לטובתו וגם כמי שמביא את בשורת הקדמה לילידים. והם גם צמחו בראשית עידן הלאומיות - הצירוף בין שני גורמים אלה הוליד את הציונות ואת תוצאותיה לעמי האזור. בעיקר הפלסטינים, כמובן. האם זה מצדיק את פירוק המדינה? איני סבור כך. בנינו כאן חברה ותרבות עברית מפוארת, על כל השלילה והטוב שבתוכה. אין מוחקים עוול על ידי יצירת עוול נוסף. ההיסטוריה אינה מנהרת זמן שבה ניתן לנסוע בה לאחור. אין גם טעם משני הצדדים להתרפק על העבר. צריך - חייבים - לנסות למצוא פתרונות לעתיד. הוויכוח מי אשם במצב אינו מוביל לשום מקום, אלא להגברת השנאה ההדדית". יצא לך שם של פוסט-ציוני, או אפילו אנטי-ציוני. "אני דווקא ציוני. אני ציוני בכך שאני חי כאן ומהווה חלק מן התרבות העברית, גם אם אני באופוזיציה למשטר הקיים ומבקר אותו בחריפות. אני מתנגד להגדרות ולפרקטיקות של הציונות. הן לבשו צורות מפלצתיות, בצד איים של הומניזם ויצירתיות מופלאים. כמובן, יש מאבק פוליטי ותרבותי בשאלה מהי ציונות ומיהו ציוני. אני בינתיים בצד המפסיד של מאבק זה, לכן אני מוגדר כאנטי-ציוני. שיהיה". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/770454.html

8
Anonymous
20-Mar-2011, 11:05
מאחר ומדובר בצנזורה ופוליטזציה של הכיתה ושל הסילבוס, אנו מבקשים לשמוע מה דעתכם על פרופסור בכיר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית - הבא נקרא לו א.ס. - הנוהג לתת ציונים גבוהים אוטומטיים לתלמידים המביעים בבחינה דעות שמאלניות אופנתיות, בו בזמן שתלמידים אחרים שמתנגדים לדעות הללו או שסתם נמנעים מלהביע הסכמה בבחינות עם השמאל הקיצוני מקבלים בהכרח ציוניים נמוכים? מדוע אין אצל גד יאיר התרעמות נגד פוליטזציה זו!!???

9
Anonymous
18-Mar-2011, 14:50
פרופ' יאיר, האם תוכל לפרט תפיסות אחרות מזו של קימרלינג הנלמדות בקורס המדובר? האם יש כאלו?

10
Anonymous
17-Mar-2011, 7:19
שאלה לפרופ' גד יאיר: האם בחנת את הסילבוס של הקורס המדובר? אם כן, האם תוכל לפרט אלו דעות נוספות נלמדות בקורס? (מלבד מאמר החובה של פרופ' קימרלינג) תודה רבה

11
Anonymous
17-Mar-2011, 3:48
נו, טוף, אז למדנו שאזכור השמאלנות של **כל** חברי החוג לסוציולוגיה בהר הצופים - זה "לשון הרע"

12
17-Mar-2011, 2:30
אני מצנזר לשון הרע. אינני מעוניין שהבלוג האישי שלי ינוצל למטרות בלע. יש כאן כמה תגובות שאינן לטעמי, אך הן על גבול הטעם. אלו שעברו את הגבול או יעברו - תמחקנה.

13
Anonymous
17-Mar-2011, 1:45
ובכן גד יאיר נלחם בצנזורה בכך שמטיל צנזורה על הערות בבלוג שלו? איפה ההערה ששאלה כמה חברי סגל ישנם בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית שאינם שמאלנים? מדוע נמחקה?

14
Anonymous
17-Mar-2011, 1:44
ובכן גד יאיר נלחם בצנזורה בכך שמטיל צנזורה על הערות TALKBACK בבלוג שלו? איפה ההערה ששאלה כמה חברי סגל ישנם בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית שאינם שמאלנים? מדוע נמחקה?

15
Anonymous
16-Mar-2011, 13:56
קימרלינג ציוני? אתה מצחיק אותי. תיזהר שלא יחזור לעולם ויתבע אותך על השמצתו

16
Anonymous
16-Mar-2011, 13:24
How silly of you all. Don't you realize that it is the job of Israeli academic institutions to indoctrinate students in correct leftist Post-Zionist and Marxist thinking? Where students are taught to overcome their inclinations towards patriotism and ZIonism? Where faculty members are hired based on the purity of their leftist ideology? Where students who fail to endorse correct leftist thinking should receive failing grades because of their intellectual inferiority? Where every course syllabus should be composed only of books and articles espousing correct leftist thought? And where no academic conference should allow any non-leftist dissident to disrupt things by expressing an idea or opinion? Where students must never be allowed any say in the contents of courses? We must all strive to ensure academic purity and suppress disruptive attempts to air non-leftist opinion! Our careers depend upon this!

17
Anonymous
16-Mar-2011, 12:56
Learn the Trutht!! Go to www.isracampus.org.il !!

18
Anonymous
16-Mar-2011, 12:55
איזה קשקוש. כאילו שאיננו יודעים שהצנזורה הפאשיסטית האמיתית באקדמיה היא זו של השמאל הראדיקאלי המשליט הגמוניה "איטלקטואלית" בחוגים רבים באוניברסיטה

19
Anonymous
15-Mar-2011, 10:40
לו הסילבוסים בנושא הסכסוך היו מכילים חומרים אחרים מאלה המציגים את ישראל כקלגסים ציונים, הבקשה של אותם תלמידם אכן היתה לא במקומה, אך כולנו יודעים שלא כך הדבר. "להציג את הכל ולתת לכל אחד לבחור"?. זאת פיקציה. הכל מוטה. גם האקדמיה יפת הנפש.

20
Anonymous
15-Mar-2011, 7:39
אכן, המאבק בעיצומו. הרי אנחנו מסכימים שאי אפשר לקרוא את הכול ולתת לאנשים להחליט לבד ונדמה לי שאת זה גם קאנט ידע. הצעירים רוצים אוטונומיה ומצד שני הם יודעים שהם זקוקים להנחיה מסויימת מחבורה של אקדמיים משכילים בעלי נסיון. האב והבן נאבקים עד אין קץ.

Leave a comment: