Prof. Gad Yair's Blog



סיכום תפקיד - חלק א
Bookmark and Share

חברים, אני מסיים שלוש שנים וחצי כראש המחלקה. שלוש פורמליות ועוד חצי בדה-[נד]פקטי. אני כותב סיכום זה על כנף מטוס בדרך לכנס בוינה ואחרי שהקשבתי, כרגיל לפני טיסה, לרקוויאם של מוצרט (פרידה למפרע, על כל מקרה שלא יהיה). עד היום זה איפשר לי להמשיך לכתוב. כיוון שאני על בטריה, אקצר. אני ממשיך את מסורת הדיווח שנחמן פיתח כדיקן, ומעלה כאן, בכותרות, את הנושאים המרכזיים בהם טיפלתי כראש מחלקה (למעט הטיפול בסטודנטים מול הבעיות שההוראה שלנו מייצרת שוב ושוב, בצדק ושלא). אני מתייחס בעיקר לשינויים שהכנסתי וליוזמות בהן תמכתי, בבחינת מע"מ – הערך המוסף שלי. בסוף דבר יש גם כמה מסקנות. אני מסכם את תפקידי בכותרת "מבלימה להתפתחות" אבל אפשר היה גם – אחרי קריאת הסיכום – להבין שאני כותב על "התפתחות כנגד בלימה". אני בוחר בכותרת הראשונה כי לנגד עיני עומד המבחן העיקרי של האוניברסיטה העברית, קרי מספר הסטודנטים. בלמנו בשנים הללו את הקריסה המדהימה במספר הסטודנטים (כמעט ב-50%) והשנה אנחנו משלימים מהפך ברישום לתואר השני, תוך מה שמסתמן כגידול של 30% מהשנה שעברה ובחזרה למחזור של כ-40 סטודנטים בשנה. אוטוטו שיא. גם בתואר הראשון מסתמן שיפור קל. טפו, טפו: רק שלא אתבדה מול התסימינים החיוביים. הדברים שאני מעלה למטה אינם קדושים, והגם שיש ערך ברציפות שלטונית, חשוב שגיא סטקלוב, הראש החדש, יוכל, בתמיכתכם, לפתוח כל נושא מחדש, לחשוב ולשנות. בשביל זה בחרתם בו (נכון שגם כדי שהתפקיד לא יפול עליכם, תודו). זה מה היה לנו פה? הנה...

בינוי: בשנה הראשונה שדרגנו את ציוד ההוראה בחדר הסמינרים שלנו ותלינו תמונות חדשות על קירותיו; כעת אנו משלימים את בנייתו של חדר נוסף להוראת סמינרים, חדר חדש ומצויד היטב (במקום חדריהם של ברוך ויורם). יש לנו אינטרנט אלחוטי באוויר ואף מטבח על הקרקע (הגם ששומם מדי; הנה, אף אחד עוד לא הפעיל את תרומת הפרקולטור של האדמו"ר בן-יהודה). כעת, כשהבנייה מסתיימת, תתמקד ההוראה של מרבית תכנית התואר השני במרחב המחלקה ולכולנו יהיה נעים יותר ללמד בחדר משלנו. אפילו בשניים. היה ויהיה לנו גם פימפור במכונת קפה במרחב, יצא לנו שזכינו לצל פירור מגן-עדן. תודות לרוי על האיפשור, לתמר על הקונספט.

הצטיידות: למחלקה חדר מחשבים ע"ש שיין, המשרת את תלמידי התואר השני והשלישי. במקום שדרוג אקרעי המגיב לתקלות, התחלנו בתחלופה שיטתית של המחשבים בחדר – שניים בשנה – וזאת במטרה לשמור אותו מאובזר כראוי. על הקיר החיצוני התקנו מסך טלויזיה שיאפשר לקיים מפגשי הוראה בלתי-פורמליים במרחב הציבורי. תודות לאגנס ולדליה.

מלגות: בשנים האחרונות אין אפשרות להפעיל מתקציב המחלקה תכנית מלגות עצמאית ורחבה. מרבית התמיכה מתקציב המחלקה/שיין ניתנת למלגאי הנשיא או הרקטור (מטשינג). במקביל, מכון שיין שלנו התחיל לסייע לסטודנטים לנסוע לכנסים ולהשתלמויות מתודולוגיות, מהלך שהורחב גם עבור הפוסט-דוקטורנטים המתארחים אצלנו. בצורה זו תמכנו במספר רב של סטודנטים בנסיעה לכנסים. בזכות מענקים חד-פעמיים לקרן ע"ש ברנדה דנט הצלחנו גם להרחיב, הגם שלשנה אחת, את הסיוע הכספי לשני פוסט-דוקים. תכניות חדשות אלו מתלוות לתמיכה מסורתית ברישום סטודנטים לכנסי האגודות המקצועיות בארץ.

סקר בוגרים: השנה קיימנו, לראשונה מזה עשרים שנה, סקר על השתלבות בוגרי המחלקה בשוק העבודה. הסקר העלה תובנות על תרומת הלימודים במחלקה ועל מיצוב בוגרינו בשוק העבודה. בנוסף, הסקר יצר תקשורת שוטפת עם בוגרי המחלקה ואין לבטל את האפשרות כי הגידול ברישום לתואר השני קשור במנגנון תקשורת חדש זה. בימים אלו אני בוחן עם הנהלת האוניברסיטה אפשרות להרחבת המהלך לכלל הסטודנטים במוסד וגם לסטודנטים לתארים מתקדמים. אם למדתי להכיר את ההנהלה כאן, אז אין סיכוי. נמשיך בעצמנו. תודה לנביל וג'וש על הסיוע בשאלון, לעמית על עיבוד חלק מהממצאים.

קשר עם הסטודנטים: פשוט תסתכלו על דוחות ההערכה לצוות המזכירות. אילנה, אילנה, אילנה ועוד אלף פעם אילנה. יש אפילו הפותחים אצלה ארוחה על השולחן. אם לא רק בישראל, לבטח כן אצל אילנה.

עדכון תכנית התואר השני: בעבודה שיטתית בהנהגת ורד ובאיפשור של מיכל עידכנו את תכנית התואר השני וריכזנו אותה בשני ימי הוראה בשבוע. דומני כי הדבר הביא לייעול התכנית ונתן את הבסיס הארגוני להרחבתה. עבודה ולימודים זה לא אוקסימורון יותר. אם צפי הרישום הוא מדויק – נכון לנו גידול של 30% השנה, ובעבודה נכונה נוכל להמשיך בפיתוח התכנית כך שתהיה מודולריות רבה יותר בין המגמות. כיוון שעיקר החיים במחלקה הם בתואר השני – זה מקום נכון להשקיע בו ולהיות עירני לתמורות בו.

המסלול המואץ: רבות נכתב על המסלול המואץ לתואר השני – חידוש אוניברסיטאי נוסף שלנו, המגייס בכל שנה עשרה סטודנטים לתכנית מיוחדת, המאפשרת לסיים את לימודי התואר השני בארבע שנים (לפחות על הנייר; חלק אף עשו זאת). המסלול מעודד את המצטיינים בתואר הראשון להתכוונן כבר משנה ב' לתכנית מחקר אישית ומבטיח בכך הזנה של תלמידים מצטיינים לתואר השני. חלק ניכר מתלמידי המסלול משתבצים בתפקידי תירגול ועזרה במחקר. החל מהשנה הבאה תשודרג חוויית הלומדים במסלול בזכות מינוי איש סגל ייעודי לליווי התכנית (תודה לגילי דרורי).

אירועים ציבוריים: במהלך השנה הקרובה יבואו לכלל ביצוע שני אירועים גדולים עליהם עבדנו בשנים האחרונות – פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי בשיתוף הסינמטק והכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית. מדובר בשני אירועים שדרשו מנהיגות מצד חברי הסגל שלנו – תמר אלאור ומיכל פרנקל, בהתאמה – וכן תמיכה כספית משמעותית. מכון שיין שלנו ונשיא האוניברסיטה איפשרו לנו למנף הרבה יותר מפחות. יש לקוות שפעילויות כמו פסטיבל הקולנוע תהפוכנה למסורת; ושנמצא דרכים נוספות למצב את הידע והמחקר בדיסציפלינה בזירות ציבוריות בעיר ובמוסד. אירועים מסוג זה גם מעודדים חדשנות בהוראה, וזה ערך מוסף חשוב. פסטיבל הקולנוע, למשל, הביא אותנו להציע קורס באנתרופולוגיה ויזואלית. חידוש מרענן ומעניין.

נהלים: סידרנו את הסדרי ההעסקת המורים מבחוץ. ראשית, קבענו שלא ילמדו במחלקה מי שאין בידם תואר שלישי מוכר ממוסד בכיר; שנית, קבענו שהעסקה נורמטיבית תוקצב לשנתיים בלבד, שבתנאים מסוימים בלבד תוארך לשנה שלישית ואחרונה. המטרה: להבטיח הזדמנויות הוראה למסיימי דוקטורט חדשים ולמנוע מצב של מתן קביעות מתנחלת למי שאיננו סגל האוניברסיטה. עוד הצבענו בעד צימצום נפוטיזם ככל האפשר (הבעיה? נהלי המוסד מאפשרים זאת, ואסור לנו לאסור את המותר).

תקנים: בשלוש השנים האחרונות הצטרפו למחלקה ארבעה אנשי סגל חדשים (נביל, ג'וש, איתן וגילי). קיבלנו כמעט את כל מי שרצינו, אך בוודאי קיבלנו כל כמה שרצינו. היו אלו שנים של ייצוב הסגל והצערתו וחשוב שנמשיך במדיניות הפיתוח הזאת. עד הפרישות הבאות יש לנו חומש, ונוכל, בתמיכת הפקולטה וההנהלה ובאמצעות עמידה על סטנדרטים של מצוינות, להחזיר את היקף התקנים קרוב לשיא של כל הזמנים.

עזיבות: כבשנים קודמות, בשלוש השנים האחרונות המשיכה אדוות עזיבת אנשי הסגל מתוצרת חו"ל. דינה, אלכס ועזיזה עזבו אותנו עוד לפני מתן קביעות, מי ביוזמתם מי ביוזמתנו. כך או כך, עזיבות אלו איפשרו לנו, כאמור, לגייס סגל חדש ולהרחיב מעט את מצבת הסגל. לא אלמן ישראל, כמאמר דני ממן, ובכל זאת, טורדת התופעה הסוציולוגית של נוטשים שאינם משפת-אם.

ללא פקפוק: על דבר אחד אסור לפקפק והוא הפיקפוק. יוזמת הסטודנטים ותמיכת המחלקה יצרו את עיתון הסטודנטים המחלקתי, פיקפוק, מוסד שהפך תוך שלוש שנים למוכר בקהילת מדעי החברה בישראל ואפילו בחו"ל. פעילות הצוות – סטודנטים מכל התארים בליווי מיכל פרנקל – יצרה אווירה תוססת וחיה במחלקה והביאה למעורבות גוברת של סטודנטים וסגל בכתיבה, תוך דיווח משדה המחקר, ההוראה והחיים. מדובר בנכס חשוב שראוי להמשיך ולתמוך בו. [רמז: גיא חזר מדיווש במונטבלאן. לכו על זה]

אתר המחלקה: רוי הכינה את תשתית המידע, איפשרנו לאגנס לשדרג את יכולתה המקצועית, ופיתחנו בכך יכולת עצמאית בהחזקת התשתית הרשתית שלנו. אגנס מתחזקת בעצמה את אתר המחלקה ואת דף הפייסבוק שלה, ללא צורך בתשלום על כל עדכון או תלות בגורם חיצוני. צריך להמשיך ולפתח תשתיות אלו ולהשתמש בהן לכיוון של דפי בוגרים. ושצוקברג יפסיק כבר לבקש את אגנס [לייק ענקי].

שיפור ההוראה: בשנים האחרונות הגברנו את השימוש במשובי ההוראה והבאנו להפסקת ההוראה של מי מהמורים מן החוץ שהערכותיהם היו נמוכות. עבודה מול קורסים מאותגרי-הוראה ומתרגליהם הביאה לכך שאיכות ההוראה במחלקה עלתה באופן משמעותי ואנחנו מובילים כעת באופן בולט מעל ממוצע הפקולטה והמוסד. לא בכדי שתיים משלנו פצחו בהשתלמויות לשיפור ההוראה באוניברסיטה כולה – וזאת אחרי התנסות בת שנתיים אצלנו. תודה במיוחד לטליה, היועצת שלנו. גם בעתיד חשוב לשמור על איכות הוראה גבוהה, במיוחד ש"עניין" זה הנכס המרכזי בהוראה אצלנו (ע"ע סקר בוגרים). לפיכך חשוב שהחרב המאכלת תמשיך לקצץ את הגרועים מלמטה.

מזכירות: אף פעם לא יגישו אותי לפרס ישראל באינטיליגנציה רגשית ויחסים בין-אישיים. שתי יועצות ארגוניות חלפו בזמני במזכירות המחלקה, הראשונה בלבלה בנו מטבח ודואר, ואת השנייה כבר פיטרנו עוד לפני שדיברה ממש. אולי זה אני ואולי זה בכל זאת המקום והנשים – לטעמי אפשר וצריך לעשות הרבה יותר עם כוח האדם המוכשר שלנו, גם אם האוניברסיטה מבקשת מאיתנו "שבו בשקט ואל תרעישו" (הלוניטונס). לא ניצלתי מספיק את צוות המזכירות, שמגיב למסרי ההנהלה הפוסט-טראומטית שלנו (הגניבה בכלכלה). הגברת אוטונומיה ניהולית – נכון, נחמן?

מנהיגות ביחס לסגל: ע"ע מזכירות, שורה ראשונה. אפילו יותר גרוע. שאלתי את עזרא צוקרמן, האורח שלנו מ-MIT(דירוג שני בעולם), איך היו נראות היוזמות שלי אצלם. "החברים שלך ישמחו כשתעזוב את התפקיד" הוא השיב לי בדיפלומטית. מה זה אנדרסטייטמנט...

קידום אנשי הסגל: לא רלוונטי. הנושא הולאם ומורכז. תפקיד ראש המחלקה מתמצה כיום בהצעת שמות לחברים בוועדות הקידום. אווה מזועזעת, השאר אדישים.

וועדת ניטור: המחלקה נדמית כבר כקופצת בחבל – עוד ניטור ועוד ניטור (בעקבות טייפו של משרד הרקטורה שהתייחס לוועדת הניתור). הייתי מעורב בוועדת הביקורת הראשונה וכתבתי את מלוא הדוח לקראת ביקור השניה. עם הזמן למדתי שהדוח [והמצוינות] לא ממש מעניין אף אחד, לא במחלקה ולא באוניברסיטה. אחרת היה קורה משהו. רק מזכירה אחת במל"ג אומרת שחסרות טבלאות (רוי?). מה שקרה זה שהתממש החזון המדויק של ראשי השבט, נחמן ובועז, שאמרו ש"כלום לא יצא מזה". בתמימותי האמנתי שכן. בתמימותי אני עדיין מאמין שאנחנו יכולים להיות הרבה יותר טובים, ולא רק הטובים בארץ. אם לא הרווארד – הלוא כבר היה לנו לוגו לזיקה איתם HU & HU– אז לפחות MITאו שיקגו. בלחץ. במדידה. בהערכה מתמדת. אבל האסטרטגיה שהפעלתי מתייחסת שוב למועמדותי האבודה לפרס ישראל באינטיליגנציה רגשית.

אושפיזין: אורחים במחלקה זה נכס, איכותם גם כן חשובה (קצת מטורף, אבל גם אותם מדדתי; ע"ע וועדת ניטור). גם פה הלכנו מעבר לקיים (קרי, מעבר למשאבים של קרן ליידי דיוויס, המאפשרת לנו להזמין אורחים לתקופות זמן ממושכות יחסית). כדי שיהיו אורחים מעבר לאקרעי, הקצבנו סכום מיוחד מתקציב המחלקה עבור הבאתם או על מנת לסייע באירוחם כאשר אחרים יזמו הגעתם (שת"פ בין מוסדי). כדי לדאוג לאיכותם לא נענינו לכל בקשה של אורחים מחו"ל להתארח אצלנו. חשוב יותר, הזמנו באופן מודע חברים מצטיינים ממחלקות מצטיינות. הדוגמה המוצלחת החלה השנה עם שיתוף-הפעולה בין קרימינולוגיה לבינינו בהבאת אורח מהרווארד (לפחות אנחנו מימשנו את HU & HU). ג'וש – תמשיך. הרווארד פלוס מינוס שתיים. טוב, רק מינוס. קיצוץ טווח. חשוב להמשיך בסוג יזום זה של אירוח ולהרחיבו. יש גם להזמין אורחים להוראת קורסים מתודולוגיים קצרי טווח.

הוראה בחוץ ובחו"ל: לצערי, בתחום זה לא התפתחנו. אנחנו עדיין מלמדים בד' אמות, ונותרתי עד היום היחיד המלמד קורס לתלמידינו בחו"ל (פראג ושבר הנאורות). יזמנו קורסים נוספים באפריקה – אך שני חברי הסגל המיועדים לצאת לאפריקה, אלכס ודינה, פתחו מצנח ונעלמו. תציעו חידושים בהוראה לגיא, ובואו ונצא מהמסגרת.

לקחים וסיכום {לחצו}

1
Anonymous
15-May-2016, 4:56
Det är hemskt att säga att kenza är för snygg för al!eH!e!skrregud det är inte bara utsidan som räknas och jag personligen tycker jag att dom är super fina tillsammans

Leave a comment: